תרמית עיני עינק / אלברט שבות, פנמה

קישור מקוצר לעמוד: http://wp.me/P5bcnW-gm

תרמית עיני עינק / מאמר של הסופר אלברט שבות, פנמה, הכתבה בקובץ pdf

שום ממשלה ושום רה"מ לא רוצה לפתוח את הדיון על ילדי תימן במשמרתו, כי שורש הדיון עלול לגעת בשאלת המשילות שלו ולערער את הבסיס היושב עליו.

הנושא של ילדי תימן אינו מסוג הנושאים המייצגים דעות מנוגדות אחת לכאן ואחת לכאן, דבר שמחייב אותך לשבת מול מישהו שמייצג את הצד האחר בשביל לדון עימו בסוגייה. הנושא הוא לא אם חטפו ילדים או לא ואני לא צריך את אישורו של ד"ר דב לויטן לזה. זה פתטי. ממש פתטי לדון על עובדות המגובות בדמותם של אנשים חיים הנמצאים איתנו כאן בעולם הזה לא בעולם הבא. מספיקה לי עדותה של אימא אחת המעידה כי נאמר לה בבית החולים כי בנה מת ונקבר מבלי להראות לה את הגופה; עדות כזו שווה את כל דעותיו של לויטן בנושא. אולם אינני מדבר כאן רק על עדויות חיות. אני מצביע דה פקטו על חטופים חיים שחולקים ברגע זה איתנו את החיים על הכדור הכחול.

אביא כמשל את דבריו של איש ישראלי המחזיק בכיסו תעודת ח"כ במושב הנוכחי של הכנסת:

ח"כ יואב בן צור סיפר כי דודו מצא את בתו לאחר שנים רבות: "לקראת סוף חייו הוא הצליח למצוא את בתו הבכורה כוכבה. היא הייתה מאומצת אצל משפחה. בניו ובנותיו לא יודעים על הנושא הזה. הם הצליחו בתחנונים רבים לראות את בתם ל- 10 דקות והיא לא רצתה איתם קשר. נולדו לה תשעה ילדים מאז".

האם אני צריך מחקרים שיחקרו ויאשרו עבורי את מציאותם של אנשים חיים איתנו כאן בעולם הזה? אלוהים כמה שאנחנו נלעגים ומגוחכים. לכן מעולם לא הבנתי את המכחישים בני ימינו השולפים את מחקריו של החוקר לויטן שהגיע למסקנה כי פרשת ילדי תימן היא קונספירציה. טיעונם זה מכניס אותי באמת למבוי סתום ומותיר אותי חסר מילים. מה כבר אפשר להגיד כנגד טיעון מוחץ שכזה? הנה המחקרים! המסקנה שאני מגיע אליה היא כי אנחנו הפתטים והנלעגים שמצפים לתשובות ממלומדנו בכל מחיר.

לדעתי הלא ענייה, כל וועדות החקירה שקמו נועדו לדבר אחד: לטייח את הנושא הזה מכל כיוון, היינו לצפותו בטיח ולמרוח היטב מכל צדדיו כך שבמרוצת הזמן העין תתרגל לראות את הטיח ותשכח את מה שיש בפנים. הוועדות מחזיקות גם בחומר חסוי, דבר שמשרה הילה של אחריות, מגביר את האימון בהם ובעיקר מגרה אינטואיטיבית את הסקרנות לחשוף את החומר החסוי הזה ולגלות תחתיו את האמת שנגלתה לכאורה רק לחברי הוועדה. ואומנם, כולנו רוצים להצביע על האמת ולחשוף אותה לציבור הרחב, כפי שהעיר ראש הממשלה: "הגיע הזמן לדעת מה קרה. אינני מבין עד לרגע זה מדוע החסיון קיים, אנחנו נבדוק את זה ונטפל בזה" – אבל על איזו אמת ראש הממשלה מדבר ועל איזה חומר חסוי מצביע?

האמת נמצאת כבר בידינו ודמות האימא שחייה איתנו ומצהירה כי בנה נקבר מבלי ידיעתה, היא האמת בכבודה ובעצמה. לא מעט חטופים חולקים ברגע זה איתנו את החיים על הכדור הכחול וגם הם מייצגים את האמת הברורה; אין ברור וצח ממנה.  לנושא שהוועדות וראשי הממשלות לדורותיהם ביקשו לטייח, אין קשר וחצי קשר לאמת הצרופה כי כאמור, אמת זו גלויה היא ונמצאת בכף ידינו, היא אינה נסתרת מעיני איש. הנושא שהרה"מים והממשלות לדורותיהם ביקשו להתרחק ממנו וגייסו את הוועדות והחוקרים לטייחו ולהסוותו הוא הדיון על האמת הזו. שום ממשלה ושום רה"מ לא רוצה לפתוח את הדיון הזה במשמרתו, כי שורש הדיון עלול לגעת בשאלת המשילות שלו ולערער את הבסיס היושב עליו.

לאמיתו של דבר, גם הדיון על האמת הצרופה של ילדי תימן ברור הוא ומיותר. כולנו מבינים כי האווירה הגזענית המקוללת ששררה באותה תקופה ושהזקן היווה את חוד החנית שלה, יצרה קרקע פוריה "להלבנת" עיוותים חברתיים, כך שהמשפט "טוב לילד לחיות בצל המאמצים מאשר בצל הוריו", לא צרב בעת ההיא את האוזן, ויכל לשמש כיסוי רשמי לרשויות הממשל ולפשעי אנוש ממדרגה ראשונה. באחד המאמרים עמדתי על תכונת הגזענות ששררה בעת ההיא והבחנתי כי פרשת ילדי תימן היתה לאחד הפירות הישירים של הגזענות המקוללת.

ואומנם, המשפט הגזעני על טובת הילד: "אם עדיף לחיות עם הוריו האומללים או המאמצים" – יצרוב בימינו גם את האוזן הגסה ביותר, האנושות התקדמה והתעדנה, אולם עדיין קיים חוט עדין שיכול לקשר בין המורמים בעם שידעו בעת ההיא מה טוב לילדים שלנו, וגם בעת הזו יודעים בדיוק מה טוב לנו. האבחנה היא כי יודעים הם להצביע על הטוב והרע לעם הזה ללא קשר להתחייבות אשר חתמו עליה עימו ביום בחירתם.

כולנו למדנו לא להקפיד עם נבחרינו וחונכנו כי למורם בעם מותר להפר כל חוזה והתחייבות עימנו – לטובתנו ולרווחתנו. הכל נתון לשיקולם כי יודעים הם להבחין מה טוב עבורנו בכל עת ועיתוי כי מורמים הם בעם. ההפנמה הזו עלולה להתערער אם נבחש יותר מדי בטיב המשילות בכל עת וזמן.

עולים מתימן נוחתים בנתב"ג. צילום: פריץ כהן, לע"מ

עולים מתימן נוחתים בנתב"ג. צילום: פריץ כהן, לע"מ

קישורים:

גִּזְעָנוּת – חלק ב'באשר לתופעת הגזענות בזמן קום המדינה – אין כאן שאלה אם הייתה גזענות או לא הייתה גזענות כי העובדות מדברות בעד עצמן הייתה גזענות בזמן קום המדינה תחת חסותו ושרביטו של מנהיג האומה / אלברט שבות, פנמה

חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן: חטא או מצב כאוטי / אלברט שבות, פנמה

מודעות פרסומת