סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p5bcnW-k

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך של הערמה קשה – מתוך הספר "איפה הילד" שושי זייד עמוד 31.

סיפורה של משפחת סיבליה שבנם חיים נלקח לאימוץ ללא ידיעתם בדרך של הערמה קשה הוא סיפור מדהים. חיים הבן הבכור נולד בישראל בשנת 1950, כשנתיים לאחר שהוריו עלו ממצרים.

מספרת האם: יום אחד כשהיה בן שנה ועשרה חודשים קיבל חיים כאבי שיניים חזקים ונפיחות. הזמנו רופא לביקור בית, הרופא התבונן בו ממרחק מטרים אחדים ונתן הוראה להעביר את הילד לבדיקות בבית חולים בפרדס כ"ץ.

חיים עלה לאמבולנס שהזמנו ואמר בצרפתית השפה היחידה שדיבר ושהייתה השפה המדוברת בבית שלום אמא ולהתראות' אברהם בעלי ליווה את חיים לבית החולים שם אמרו לו שלא להביא אותי את האמא גם לו לא אפשרו להישאר ליד הילד שעות מאוחר יותר הוא ביקר בבית החולים וסיפר שהילד נראה טוב ומצבו משתפר.

לאחר שעות בביקור נוסף גילה אברהם שמיטתו של חיים ריקה, האחיות אמרו לו שהוא נפטר. אברהם ביקש לראות את הגופה ונמסר לו שהיא כבר הועברה לבית הקברות בקרית שאול בטרם ההלוויה קיבלנו הודעה מחברת קדישא שלא יביאו אותי האמא להלוויה של בני בכורי.

בראש ההלוויה במרחק עשרה מטרים משאר המלווים צעד איש חברה קדישא כשבידיו הוא אוחז משהו שנראה כגופה, את אברהם בעלי אחזו שני אנשים משני צדיו ולא נתנו לו להגיע אל האיש עם הגופה.

האב השתתף ב'לוויה' ולמשפחה היה 'קבר' אך למרות זאת עלו מדי פעם חשדות שהלכו והתרבו עם השנים ועם השמועות זמן קצר לאחר אירועי יהוד החליטו האחים לבית סיבליה לבדוק את הנושא הם פנו למשרד הפנים וביקשו לקבל את תעודת הפטירה של חיים אחיהם להפתעתם מצאה הפקידה שהוא עדיין רשום ומופיע כאדם חי באותה כתובת באזור בה גרו כשנלקח כילד קטן לבית החולים.

לאחר גילוי זה ולימוד הפרשה המשיכו האחים בפעולתם. עשינו מלחמה נגד הזמן ידענו שהממסד משתיק את הפרשות האלו ומעלימים מסמכים ועדויות על ילדים שנחטפו. אחד האחים התחזה לחיים סיבליה "האח המת" והתקשר ללשכת הגיוס הוא ביקש לדעת מדוע אינו מגויס לצבא החיילת שבדקה במחשב הצבאי ראתה שהוא פטור משירות צבאי, כששאל מדוע נאמר לו שבתיקו האישי מצוי מכתב ממשרד הפנים המודיע לשלטונות צה"ל שחיים סיבליה חי בחו"ל האח המתחזה הסביר כי מעולם לא היה בחו"ל והוא רוצה למלא את האזרחית ולשרת בצה"ל, ואז באיחור של שלושים שנה נשלחו צווי גיוס לחיים סיבליה שהאחרון שבהם הוא מכתב התראה על אי הופעה ללשכת הגיוס.

המשפחה פנתה לחקור באפיק נוסף היא יצרה קשר עם איש חברה קדישא כדי לברר במדויק את מקום הקבר של חיים. הקבר נפתח וכך מעידים בני המשפחה מתחת לאבן הגולל חפרנו עד לעומק של מטר ולא מצאנו זכר לעצמות. המשפחה לא הופתעה היא למדה את הנושא לפני פתיחת הקבר ברשות המשפחה נמצאת קלטת של תוכנית ששודרה בערוץ ובה נראה ח"כ שילנסקי מצולם בחלקת הילדים בבית הקברות בקרית שאול ואומר רוב הקברים במקום ריקים', מוסיפים האחים "חלקת הילדים בקרית שאול היא עדות לפשע נורא שהיה".

המשפחה המשיכה בחיפושיה לאחר פתיחת הקבר ניגשנו למשרדי חברה קדישא ברחוב מוהליבר בתל אביב שם גילינו כי חיים אינו רשום בספר הפטירות. היה מסמך שהעיד על ביצוע הלוויה אך לא נמצא רישום פטירה ולא נמצאה תעודת פטירה. למשפחה היה ברור שאם חיים חי היום והוא בארץ אזי הוא נושא שם אחר ומספר הזהות שלו הוחלף, איך מחפשים הנתון האמיתי היחידי במקרים של אימוץ הוא תאריך הלידה של הילד אותו לא ניתן לשנות וכך הגיעה המשפחה במבצע בלשי לרשימת הילדים שנולדו ביום בו נולד חיים.

מספרי הזהות הם בדרך כלל מספרים רצים וכשיש ברשימה כזו מספר חריג צריך להמשיך ולבדוק לאחר בחינה של הרשימה ופסילת האפשרויות הבלתי סבירות. נותרה רשימה קטנה של שמות ושם אחד עם מספר תעודת זהות חריג זה היה הסימן הראשון לכך שהם עלו על עקבותיו של האח הנעדר.

המשפחה במאמץ משותף ועם הרבה קשרים פרצה לכל מאגר מידע אפשרי משרד הפנים, משרד הביטחון, המחשב המשטרתי, ואפילו רשויות המס, מכולם נתקבל אותו מידע המאשר שהאדם אליו הגיעו הוא אכן חיים אחיהם והוא מתגורר באזור תל אביב.

האחים של חיים סיבליה המת החי מעידים על עצמם עברנו על החוק אבל כל חוק שבא לכסות על חטיפת ילדים מהוריהם נכלל בקטגוריית "החוקים של סדום ועמורה". לאחר איתור אחיהם האבוד עברו האחים לשלב הבא פגישה ראשונה עם האדם אותו לא ראינו מעולם. בהתייעצות בין בני משפחה ומומחים לנושא החלטנו לגשת ולראות את אחינו בלי להזדהות. רצינו להתרשם ולראות אם יש דמיון למשפחה. שניים מהאחים הגיעו אליו למקום עבודתו נשימתם נעתקה הדמיון לאבא היה עצום ראינו את אבינו, הדמיון היה בתנועות, במבנה, בידיים, ואפילו בחיתוך הדיבור גם ההליכה הייתה אותה הליכה. לאחר מספר ימים התקשרנו בטלפון סיפרנו לו שאנחנו מנסים לאתר אח שנעלם. להפתעתנו הוא סיפר שידוע לו כי הוא ילד מאומץ וגם הוא מנסה מזה זמן לאתר את הוריו הביולוגיים ידוע לו הוא אמר שאינו תימני הוא לא ידע שגם אנחנו לא ממוצא תימני.

המשפחה פנתה לרשויות ולאישים בכירים במערכת. היחיד שהתייחס ברצינות ובמהירות היה שר המשפטים דאז יעקב נאמן. השר קהלני סירב להיפגש אתנו ואחרי מספר חודשים שלח מכתב בו נאמר שאין זה מתפקידה של המשטרה להביא לאיחוד משפחות. ניסינו לפגוש את הרב סוויסה שר הפנים. רק שבעה חודשים לאחר שהרב עובדיה יוסף הורה לו לפגוש אותנו הוא נאות לפגישה.

משפחת סיבליה כמו הרבה משפחות אחרות קיבלה בסוף שנת 1955 תעודת פטירה רשמית ממדינת ישראל גברת דורה שוורץ ממנהל האוכלוסין שלחה לנו תעודת פטירה שנחתמה על ידי מנהל הגנזך במשרד הפנים גורג' קליין תעודה שנשלחה 45 שנה אחרי הפטירה. התעודה נשלחה מאותו משרד הפנים עצמו שעל פי נתוניו יודעת המשפחה שחיים אחי חי.

ייחודו של סיפור משפחת סיבליה הוא בכך שיש בו להצביע על העובדה שאכן קיימים רישומים אך הם מוסתרים ומוצפנים לגבי חלק ממקרי האימוץ נמצאים הפתרונות בינות לקודים החסויים של מחשבי הגנזכים. פרטי הסיפור של משפחת סיבליה הגיעו לשרים לתקשורת ואף הושמעו בישיבת ועדת העלייה והקליטה ביום בישיבה זו אמר אחד האחים באירוניה תוך כדי הושטת ידיים איסרו אותי פשעתי שכרתי אנאלייזר' וחדרתי למחשבים הסודיים של המדינה והצבא. הסיפור פורסם אך תגובה רשמית אין.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s