חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן: חטא או מצב כאוטי / אלברט שבות, פנמה

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p5bcnW-dd

ילדי תימן: חטא או מצב כאוטי / אלברט שבות, פנמה, קובץ pdf

בשביל להוציא ילד מחיק אימו, הרשויות מקבלות את ההחלטה – לא שום מאלתר, לא בדרגים הנמוכים ולא הגבוהים; כך נהגה החברה האנושית בכל הזמנים והתקופות

 תימנים ומסמכים [צילום דויד אלדן, לע"מ]

תימנים ומסמכים [צילום דויד אלדן, לע"מ]      

סיפור שקרה בתקופת קום המדינה אך לא בארץ כי אם בחאלב, סוריה; אימא ז"ל סיפרה לי את הסיפור הזה. יום אחד חלה אחד האחים שלי תופיק, באבעבועות שחורות. מחלה נגיפית מדבקת הנגרמת על ידי וירוס קטלני, שלמרבה המזל כבר חלף מהעולם והוכרז לפני 20 שנה על הכחדתו ואף הופסק מתן החיסון.

חאלב של ראשית שנות ה-50, הווירוס התפשט בה במהרה והפך למגיפה קשה שמדבקת בקלות ומאיימת על כל האוכלוסיה. הרשויות, נוכח האיום הזה קיבלו החלטה מטורפת, שבאותה תקופה הייתה מקובלת: לעבור בית-בית בכל רחבי חאלב, ולאסוף את כל הנדבקים לנקודת איסוף בה היו מרדימים את הנדבקים למוות ושורפים את הגוויות. טענתם הייתה ככל הנראה כי ממילא אין שום סיכוי לנדבקים האומללים, ועל-כן טובה עבורם המתת חסד מאשר שידביקו ויסכנו את האוכלוסיה.

צוותי הממשל הגיעו לשכונה ודפקו בדלת. כאן בנקודה הזאת ים הדמעות של אימא מתחיל לזרום 50 שנה אחרי המאורע.

ביקשו מאבא להובילם ישירות אל חדר החולה. אימא היתה בחדר עם אחי תופיק, בן ה-4 שבאו לקחת אותו. אפילו לא התחננה על חייו, לא היא ולא אבא, שניהם ידעו כי אין מנוס מהגזירה, אבל כן ביקשה מהם מספר דקות, היא האכילה אותו וביקשה לסיים להאכילו. הצוות עם המסיכות והאלונקה התיישבו להם בחדר ונתנו לאימא להמשיך לטפל בו, עוד כמה רגעי חסד, ועכשיו גם מעיני מתחילות לזרום דמעות.

בינתיים ראש הצוות התעניין אם האישה בחדר היא האימא של הילד או אחות מקצועית. אבא ענה לו שהיא האימא ושהמודעות למחלה המדבקת הביאה אותם לטפל בו באופן מקצועי מה עוד שהיו לו עוד אחים בבית. החדר והבית במלואו היה סטרילי, לא נוגעים בשום דבר מבלי לחטא את הידיים באלכוהול, ספירטו בערבית, בקבוקי ספירטו היו פזורים בכל פינה, הרבה כפפות, הכל נקי: סדינים, מצעים, ריצפה.

"מעולם לא ראיתי טיפול מסור ומקצועי כזה שעיני רואות ברגע זה. מעולם לא ראיתי רמה כזו של סטריליות גם לא בבתי החולים המשובחים ביותר.

אני חושב גברת שאת יכולה להישאר עם הילד שלך ולהמשיך לטפל בו עד יומו האחרון".

זו הייתה החלטת ראש הצוות.

הם עזבו והשאירו לאמא את תופיק. כעבור 10 שנים הגחתי אני לאוויר העולם בשביל לספר לכם את הסיפור הזה. כשאסיים את המאמר אשלח אותו לאחי תופיק, שיקרא בזמנו החופשי ויהרוג אותי אחר-כך. נס רפואי אחי, תופיק.

אני לא מספר את הסיפור בשביל לפרסם ברבים את הנס שקרה למשפחתי הקטנה. למעשה קרו לנו 2 נסים: ראשון שלא לקחו לנו את אחי תופיק, ונס שני, שבניגוד למציאות הרפואית ששררה באותה תקופה, אחי תופיק, שרד את המחלה הנוראה.

נגיף האבעבועות השחורות, כך על פי ויקיפדיה, קטל יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה, אבל תופיק שלנו ניצל ממנה והראייה, כפי שציינתי, הוא הולך להרוג אותי עוד מעט.

הסיפור סופר. לא התכוונתי לספר על חמלה מהי ואיך חסו על אחי. אני מתאר דבר טכני, אם תרצו יבש ומרובע שאין לו ולסיפורי המרגש דבר וחצי דבר, ולמעשה באתי להציג בפניכם סיפור תיעודי שעולה ממנו מסקנה פשוטה: בשביל להוציא ילד מביתו ומחיק אימו הרשויות צריכות לקבל החלטה של הרשויות; כך נהגו בכל זמן ותקופה.

כך נהגו בחאלב של שנות החמישים; כך נהגו בסוריה של הדיקטטור האשם אל-אתאסי, וכך נהגו אף באחי, ילד חולה שמחלתו מסכנת את האוכלוסייה.

למסקנה פשוטה זו נדרשתי כאשר קראתי על פרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, ותגובות האליטה שעדיין יש לה שרד בתוכנו סיננה מבין שיניה: שנותיה הראשונות של המדינה היו לשנים מטורפות. המצב הכאוטי ששרר במדינה גרם לכאוס חברתי שיכלו להתרחש במהלכו אילתורים בדרגים הנמוכים כדי לעזור ולפתור בעיות, וכמובן היו אנשים שניצלו את המצב הכאוטי בשביל להרוויח כמה לירות… עכשיו אתם מבינים את מקור הקונספירציה ההזוייה של חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן?

לא. לא. אנחנו לא מבינים, לכו תספרו את זה לסבתא שלי ובעצם גם היא לא תבין אתכם. בשביל להוציא ילד מחיק אימו הרשויות מקבלות את ההחלטה. לא שום מאלתר לא בדרגים הנמוכים ולא הגבוהים. כך נהגו בחאלב ובקאמישלי ובתימן ואלג'יר בכל התקופות והזמנים. אתם ההזויים אתם. ושיתכבד ביבי ויפתח את התיקים החסויים לשבעים שנה; עושה וכאילו זו משאת נפשו אבל שכח כי הוא בשלטון והדבר בידו ובאחריותו. הוא מבקש לעשות הון פוליטי על הדור השלישי של חטופי תימן מזרח ובלקן, אבל שכח כי קמצנים הם ולא יעניקו לו הון שכזה.

אם וכבר ארוקן ברשותכם את המחסנית עד תום. לדעתי, תעודת עניות לחברה המשאירה נושא כה לאומי לרינה מצליח, שתוציא אותו מהבוידעם שלה, כאייטם לעת מצוא שיכול למלא את משבצת רצועת השידור שלה.

המאמר נכתב על ידי: אלברט שבות, פנמה. דוא"ל: albertshabot@gmail.com

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן: חטא או מצב כאוטי / אלברט שבות, פנמה

  1. מצאתי ברשת תגובה תחת מאמר מסוים שכותבה ניסה לטעון כי ישראל היתה בשנותיה הראשונות והשנים היו מטורפות… וכך המצב הכאוטי ששרר במדינה גרם לכאוס חברתי שיכלו להתרחש במהלכו טרגדיות של היעלמות ילדים כאלה של ילדי תימן.
    כתובת התגובה כאן: http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=11257

    למעשה זוהי התגובה שבהשראתה כתבתי את המאמר שלעיל "ילדי תימן: חטא או מצב כאוטי". 80% מהמאמר הזה מספר סיפור אישי ורחוק רעיונית וגאוגרפית מהנושא הטעון של ילדי תימן. תיארתי במאמר איך בחאלב של שנות החמישים חלה אחד האחים שלי באבעבועות שחורות, ואיך בא צוות מיוחד מטעם הרשויות מצויד בצו לקחת את אחי מהבית בשביל להמיתו ולשרוף את גווייתו- דבר שהסתיים לשמחתנו הרבה בטוב, ראש הצוות התרשם מהטיפול הסטרילי שהוריי העניקו לאחי והחליט כי למרות הצו שבידו אחי יישאר ברשות הוריו, וכנראה גם אלוהים קיבל את אותה ההחלטה ואחי נשאר איתנו עד עצם היום הזה. אני אישית עוד לא נולדתי בתקופה ההיא והסיפור סופר לי ע"י אימי, אולם כאשר קראתי את תגובת הטוקביקיסט שלעיל- תגובה הכתובה היטב ומשכנעת עד מאוד, ובכל זאת משהו לא הסתדר לי וכאילו נוירון אחד התעורר וחיבר אותי עם הצו שהיה ברשות הצוות שבאו לקחת את אחי מהבית. היה בידם צו רשמי של הרשות. אפילו בסוריה של שנות ה-‏50 שהיתה תחת דיקטטורה היה צורך בצו, ברשות שתגיד את המילה שלה, היה צורך בהחלטה. בשביל להוציא ילד מרשות אימו יש צורך בצו ברשות בהחלטה. אני יכול לקבל שהיו כנופיות שחטפו את הילדים ומכרו אותם, אבל איני יכול לקבל כי כתוצאה מהשיטה המבולגנת ששררה הילדים נותקו מהוריהם, כי בשביל שהילדים ינותקו מהוריהם יש צורך ברשות שתחליט על זאת ותוציא צו, דהיינו יש צורך במספר פונקציונרים רשמיים מטעם הממשל, הזמני או הקבוע, המבולגן או המבוסס, שתפקידם הוא לשבת ולקבל רשמית החלטות מעין אלה, שום איש מלבדם לא יכול לקבל החלטה כזאת של ניתוק ילד מחיק אימו ואפילו בישראל הכאוטית של שנות ה-‏50, ואפילו בחאלב המרוסקת תחת שלטון דקטטורי גם בשנות ה-50.

    תחת הטענה הכאוטית הוסטה האמת הברורה הזאת; זו השורה האחרונה.

    אלברט שבות

    אהבתי

  2. אומרים שאין עשן בלי אש אבל כאן לא מדובר בעשן ולא במקרים בודדים שיכלו להיווצר בחסות הבלגן, המדובר במאות מקרים של העלמויות ובמליוני מסמכים חסויים שמעידים על קיום המקרים, ומעל לכל מעידים על קיום רשות ממסדית שתיעדה וטיפלה ורשמה את מליוני המסמכים החסויים.

    עכשיו יתכן ובחסות הבלגן נפלו טעויות ברישומים וכתוצאה מהטעויות נוצרו מספר מיקרי העלמויות בלתי מוסברים של ילדים שנקברו בלי ידיעת ההורים, אולם לא יתכן ולא מקרה בודד אחד של ילד שנשאר בחיים ובחסות הבלגן נמסר *בטעות* לאימוץ להורים אחרים. קיום מקרה ולו בודד אחד שכזה יכול ללמד אומנם על קיום המאכערים שתיווכו במעשה הפשע הזה, אולם מעל לכל הוא ילמד על קיום רשות ממוסדת שהמאכער התנהל מולה, ולשם כך היה צורך בנקיטת מספר צעדים הכרחיים של זיוף מסמכים, של דיווח כוזב להורים כי ילדיהם מתו, של מסירה פיזית של הילד המאומץ למאמצים.

    המסקנה היא איפא כי אין המדובר בכנופיית פשע שחטפה בחסות הבלגן את הילדים ומכרה אותם למאמצים כי אין ולו תיעוד רשמי אחד לחטיפה כזו, המדובר איפא ברשות ממוסדת שעשתה מספר פעולות הכרחיות ורצופות בשביל שהילד הנמצא ברשותה יימסר לאימוץ. הנקודה החשובה היא כי עצם קיום המסמכים בגנזך המדינה יעיד כהוא זה על קיום רשות כזו שנקטה בפעולות רצופות והכרחיות בשביל שהאימוץ ייצא לפועל, אחרת היה מקום ולו לתיעוד אחד בן שתי מילים על-גב אחד המסמכים: "הילד נחטף", אך למיטב ידיעתי אין ולא מסמך אחד שמתעד דיווח שכזה.

    עוד משהו ושלא תבינו אותי לא נכונה, כאשר אני מצביע על "רשות" ממוסדת- האחראית הישירה למעשה העוולה, אינני מתכוון לאנשי הממסד או לממשלה שישבה והחליטה על הטיפול המסור בילדי-תימן. כוונתי היא כי האווירה הגזענית המקוללת ששררה באותה התקופה ושהזקן היווה את חוד החנית שלה- יצרה קרקע פוריה "להלבנת" עיוותים שכאלה כך שהמשפט "טוב לילד לחיות בצל המאמצים מאשר בצל הוריו"- לא צרב בעת ההיא את האוזן ויכל לשמש לכיסוי רשמי לפשעי אנוש ממדרגה ראשונה. באחד המאמרים שלי עמדתי על תכונת הגזענות ששררה בעת ההיא והבחנתי כי פרשת ילדי תימן היתה לאחד הפירות הישירים של הגזענות המקוללת. כתובת המאמר:
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-108884-00.html

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s