אודות

קישור מקוצר לעמוד: http://wp.me/P5bcnW-1

הבלוג משמש גל-עד לפשעי מדינת ישראל, בנוגע לסחר בילדים וחטיפת ילדי תימן בלקן ומזרח בשנות החמישים. פשעים אלו של חטיפת ילדים נמשכים עד עצם היום הזה על ידי משרד הרווחה בגיבוי מערכת המשפט. מדינת ישראל הטילה צו איסור פרסום עד שנת 2066 לחשיפת הפרשה בעניין זה. ראו בקישור כאן: "חכו עד שנת 2066" חטיפת ילדי תימן – ועדת חקירה ממלכתית הוציאה צו איסור פרסום עד שנת 2066

אם יש לכם חומרים בנושא חטיפות ילדים בשנת 1948-1950, תמונה או כל חומר אחר שאתם מעוניינים לפרסם, שילחו אלינו:

לורי שם טוב – lorish69@gmail.com

ויצ ד"ר רפי שובלי ההסבר לשם בלקן ומזרח – חטיפת ילדי תימן בלקן ומזרח

יום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן – מפגש שני:

עמותת עמר"ם בשיתוף בית אחותי מקיימים מפגש שני לציון יום מודעות שנתי בפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן.

לפני שנה נפטר הרב עוזי משולם, אחד הנאבקים להכרה וחקירה בפרשת ילדי תימן, בלקן והמזרח. מאבקו נגדע באלימות אך נשא פרי: הוא הביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בנושא והביא לפתחו של לב הקונצנזוס שאלות קשות בנוגע לחטיפתם של ילדים מקרב עולי תימן ורבים נוספים. חוקרים רבים הלכו בעקבותיו וגילו טפח אחר טפח טרגדיות רבות מספור, קולות שהושתקו. החלטנו לציין באופן קבוע את יום פטירתו כיום מודעות בפרשת חטיפת ילדי תימן, בלקן והמזרח (כפי שכינה את הפרשה, בנדיבות גדולה, הרב משולם) ולקיים במספר רב כלל האפשר של מקומות ערבי הרצאות, שיח ועדויות בנושא, עד ליום בו תוכר הפרשה – הווי אומר העוול הנורא הזה – באופן רשמי.

ד"ר רפי שובלי: הראשון שהתעקש על השם בלקן ומזרח, היה הרב עוזי משולם עצמו. הוא הבין שפרשת חטיפת ילדי תימן, הפכה את הבעיה של תימנים בלבד. אני נתקלתי בזה בעת שנות התשעים.

היה לנו פעיל אשכנזי שהתחתן עם תימניה והוא היה יותר תימני ממנה, היה מאוד איכפת לו, ותמיד שאלו אותו "מה לך ולתימנים?"

זה נתפס כבעיה של תימנים, והרב משולם התעקש לקרוא לכך "פרשת ילדי תימן בלקן ומזרח". הרב הוציא חוברת מודפסת על נייר כרומו של מקרה מכל מדינה מאפגניסטן ועד מרוקו, הוא עשה עבודה. הוא לא היה רק אחד שהסתובב ברחוב, הוא עשה עבודה מחקרית והביא עדויות.

הבלקן זה כל המדינות, זה יכול להיות איראן, ונדמה לי שהיה שם בולגריה ובוודאי תורכיה. יש גם מקרה וחצי של פולנים.

ד"ר רפי שובלי: כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות

דבר אחד שהמאבק המזרחי הזניח אותו זה ההבנה שמערכת המשפט היא חלק מאוד חשוב ממערכת הדיכוי, אולי החלק הכי חשוב. כשאין לך איפה לבוא לדרוש את הצדק במערכת הממוסדת אז אין לך מה לעשות.

לטעמי מערכת המשפט אולי אפילו יותר מושחתת מהפוליטית, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הסטטיסטיקות שפורסמו עם השנים ש- 90% מהשופטים הם אשכנזים והמצב הזה לא השתנה.

נזכרתי בפינוי כפר שלם בשנת 2007, הפינוי הראשון נקבע בערב פסח והמשטרה קראה לו "ביעור חמץ" להריסת הבתים.

אחר כך נקבע מועד לפינוי ביום השואה, ובגלל שהם ברגע האחרון נזכרו עם הקונוטציה של הגיסטאפו שאחר כך יבוא, אז הם ביטלו. זה פשוט היה מדהים לראות את ההתנהלות חסרת המעצורים והטמטום שלהם.

הרב משולם החל לעשות פעילות מאוד מסודרת בעניין היעלמות ילדי תימן, גם מחקרית וגם ציבורית. הוא פנה לחברי כנסת, אינטלקטואלים, הוא כתב,  ובשלב מסוים, הוא מצא את עצמו במין סכסוך שכנים שהפך להיות עם היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה. הם יושבים בחוץ והוא בפנים, והם ירו לתוך הבית.

ד"ר רפי שובלי "הטרנספר שיטה ציונית – גירוש תימני כינרת"

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

אין דיכוטומיה ברורה בין דתיים לחילוניים, והייתי אומרת שהזהות התימנית לא מאפשרת ממש להיות חילוני ותימני. אתה חייב להיות מסורתי כדי שתהיה חלק מהמרחב התרבותי.

בקמפיין ילדי תימן בדור הראשון בשנות החמישים, השיח הוא אבולוציוני, מתפתח שאני הצטרפתי אליו. אני חבר מערכת וכותב מאמרים.

הביקורת התימנית משתמשת הרבה פחות בכלים תיאורטיים. אם יש תיאוריה היא חייבת לצאת קודם כל מהעובדות. צריך להכיר את העובדות ומשם לצאת אל התיאוריה. כל הארגונים של הביקורת התימנית פעלו בתוך הקהילה. הם לא היו בתל-אביב, הם היו בתוך שכונות תימניות והקהל שלהם היה "שכונה", "עיירת פיתוח". פעלנו בשכונות פריפריה ולא הגענו לתל-אביב.

העניין של הגדרת הזהות היא קודם כל תרבותית. הזהות חייבת להיות תרבותית ולאחר מכן באה פוליטיקה, מה שבעצם "אפיקים" מבטא. הדבר הזה בא לידי ביטוי באנטומיה של מאבק חברתי.

בכפר שלם כשנהרסו בתים בשנת 2007, נכתבו מאמרים על המאבק הזה והוא היה מאבק כלכלי. אנשים ישבו על אדמה קניינית שמראש לא היתה שלהם והטענה שלהם היתה שיישבו אותם באיזור ומה יקרה איתם.

ביצעו טרנספר, גירוש. אם היו בצבע אחר זה לא היה קורה. המקרה הכי בולט זה בעין כרם בירושלים, שם האשכנזים סידרו אותם והכל והתימנים נמצאים במצב של האנשים בנווה עמל כיום.

יש כאן היסטוריה של טרנספר שקדמה לנכבה.

ד"ר רפי שובלי: כשהתימנים הגיעו לארץ התנועה הציונית גנבה מהם את רכושם

פרשת ילדי תימן – אנטומיה של קמפיין המחאה הארוך ביותר בישראל.

החשבון הכלכלי – הגיע שר השיכון מאיר שטרית ואמר לתושבים שגרו בתל אביב, ורצו לתת להם כסף שיספיק להם לדירה בשדרות, הם אמרו אנחנו עובדים בתל אביב, מרכז חיינו בתל אביב, אנחנו רוצים דירה בתל-אביב. מאיר שטרית הסביר להם "שזה לא כלכלי לתת להם דירה בתל-אביב".

הם ניסו להסביר לו שיגדילו את אחוזי הבניה לקבלן ואז זה יהיה משתלם לו לתת להם דירה בתל-אביב, ואני אמרתי שאם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אז שיעשה חשבון כלכלי, לא צריך לוותר בעניין.

כשהתימנים הגיעו לארץ, התנועה הציונית גנבה מהם את הבגדים הרקומים, את כתבי היד שלהם, אני לא רוצה לדבר על הילדים, את הכסף, הזהב והתכשיטים וכל היודאיקה. הם עשו בזה מכירה פרטית.

אני אמרתי אם שר השיכון רוצה לעשות חשבון כלכלי, אין בעיה. הוא צריך לתת לנו את כל תל-אביב. כשאתה מסביר למישהו את הכאב מתוך ההיסטוריה שלו, זה מעצים אותו.

צריך מאוד להתאמץ להכניס שיח כזה למיינסטרים. בשיטה הזו יש חיסרון אחד. צריך לדעת היסטוריה ולקרוא יותר מחצי עמוד בפייסבוק.

ניסחתי עצומה שלא יצאה אל הפועל להסיר את ההכרה בעניין "תל אביב העיר הלבנה" כי זה משמש להלבנת האוכלוסיה. רק שתבינו לאן הדברים הגיעו.

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “אודות

  1. שלום.
    קוראים לי שרגא גרייבסקי ואני נמצא כרגע בתכנית נטעים ברמת הגולן,המשלבת עבודה חקלאית עם לימודי יהדות וציונות לחברה בוגרי צבא.
    קראתי עלייכם בעיתון דיוקן של מקור ראשון,ובעקבות שייח שעלה בקבוצה על השד העדתי הייתי שמח תוכלו לבוא לשיחה אצלנו בקיבוץ.
    תודה רבה שרגא-0527038191

    אהבתי

  2. אימי סיפרה לנו שבנת 1952 ילדה תינוק מת. ושנה אחרי ילדה תינוק שני .שגם הוא מת.כך נאמר לה על ידי היולדות.לפי הכרתי את אימי. ואת תמימותה .היא בטוחה שהתינוקות שילדה אינם בחיים.אשמח לשמוע .איך תוכלו לאמת את מותם של התינוקות.

    אהבתי

  3. גם במשפחתנו סיפור דומה על תינוקת בת חצי שנה שחלתה נלקחה לבית החולים ונאמר לאימי שהיא מתה יש תעודת פטירה אבל לא חתומה על ידי אף אחד. אימי מעולם לא ראתה את התינוקת מתה

    אהבתי

    • אני מעוניינת להביא את אמא שלי לעשות את בדיקות הדי אין אה עקב התכנית של רינה מצליח פגוש את העיתונות של היום יולי 30,
      הסיפור שלי דומה להרבה אחרים , אחותי ששמה היה גולדה שילו, היא היתה בת שנה בערך בשנות ה-51 , היא נלקחה לבית חולים צריפין עקב שילשול
      ולמחרת הגיעה לאמא שלי מישהי והודיעה לאמא שלי שהבת שלה נפטרה, אמי לא ראתה את ה הבת- הגופה, לא זכתה לקבור אותה ולא הלוויה
      אני מבקשת לקבל איזשהו מידע, בהקשר זה , אנו ממוצא עיראקי, והבת גולדה היתה די בהירה ויכולה להשתלב מצויין ב משפחה ממוצא אירופאי,
      אני מחפשת גם עזרה לאיפה ולאן מתקשרים לעשות בדיקות די אין אה. ולקבלת מידע
      אני לצערי גרה בניו יורק ומגיעה מדי פעם לישראל , אך שנים חיפשתי ובדקתי כל אחת ש נראתה לי פוטניציאל בגיל ובמראה ,
      אני מבקשת את עזרתכם
      תודה מעומק ליבי
      Galutshalev@aol.com
      טלפון בניו יורק 011972191788.
      שמי גולדה גלית שילו, שליו , שלוס

      Sent from my iPhone

      אהבתי

      • עצוב לשמוע על עוד מקרים דומים למשפחתי , אבל יש לי הרגשה שהפשע שנעשה כלפי משפחות ברובן ממוצא הבולקן , משפחתי ממוצא עיראקי, מתחיל להיחשף, שמעתי על בדיקות די אין אה, האם יש למישהו פרטים של מספרי טלפון, ומקום , אמא שלי תודה לאל היא חיה וקיימת ואני מעוניינית לעזור לה בהגשמת חלומה בלפתור את התעלומה הזו,
        אני אשמח לקבלת פרטים איך ואיפה עושים את הבדיקות של הדי אין אה ,
        תודה גלית שלוס
        Galitshalev@aol.com
        Sent from my iPhone

        >

        אהבתי

  4. מציעה לערוך רשימה שמית של כל מי שמרגיש עצמו שנלקחו ממשפחתו ילדיו או אחיו וכיו"ב בשנות החמישים

    אהבתי

  5. מחפשים את ציונה שנולדה 22 לרביעי 1952 היא אחותי התאומה שחלתה בהיותה בת חצי שנה ובית החולים בירושלים אמרו לאימי שהיא נפטרה מבלי להראות את גופתה כל היודע דבר מתבקש לכתוב ל- hi80243@gmail.com

    אהבתי

  6. גם לספתה שלי גנבו את התינוקת לאחר הלידה היא הניקה אותה במשך יומיים וביום השלישי כשהיא היתה צריכה להשתחרר אמרו לה שהתינוקת מתה כשסבא שלי זל התחנן שיתנו לו לקבור אותה סרבו בכל תוקף בטענה שמטפלים בזה עד היום אין שום זכר או תיעוד להולדת הילדה פשוט גנבו אותה בושה וחרפה למי שעשה את זה

    אהבתי

  7. מחפשת את אחותי גמילה דיין ת.ל. 2.6.49 ת.ז. 042468678 אבא: אברהם דיין אמא: סוניה/שניאר דיין. גם אותה אישפזו בבית חולים כשהיתה בת שנה וחצי . אבא שלי הגיע לבקר אותה בבית החולים, כשהיא ראתה אותו היא בכתה ורצתה שירים אותה, גילתה סימני חיות כמו כל ילד בגיל שנה וחצי. אך האחיות דחו אותו וגרשו אותו לא נתנו לו להכנס לחדר ולחבק אותה. ומחרת הגיע שוב ואמרו לו שהיא נפטרה . הבר היה ממש תמוהה מכייון שיום לפני הוא ראה אותה. לא נתנו לו תעודת פטירה, לא ראה את גופתה לא יודע היכן קבורה – אם בכלל.
    בדקתי בחברת קדישה – אין פרטים על נפטרת בשם ובת.ז. זו. גם במשרד הפנים לא נתנו לי פרטים לגבי גורלה והססטוס שלה – אשמח להיות חלק פעיך בעמותה ובמה שידרש

    אהבתי

  8. ברצוני להביא עדות על אחי בשם אפרים חורי שנעלם בנסיבות דומות בשנת 1956לאחר שאושפז כיצד אני יוצר קשר ומעביר את העדות בשלמות

    אהבתי

  9. סבתא שלי עירקית שכבר נפטרה, לא עלתה אלא הגיעה לישראל בכוחות עצמה בשנת 47'. לפני שנפטרה ישבתי איתה והיא סיפרה המון סיפורים על חייה הקשים. בין היתר עלה דבר מוזר שאפילו אמא שלי ואחים שלה לא ממש יודעים. סבתא סיפרה לי שבשנות ה-60 ילדה ילדה יפהפיה לבנה בובה ממש מיוחדת. למחרת בית החולים אמר לה שנפטרה וסבתי לא ראתה אותה מעולם מאז. שאלתי האם קיבלה תעודה האם יש קבר וסבתא אמרה שלא אין כלום. רק אמרו לה שנפטרה ואין מה לעשות. הייתי בשוק. ידעתי על סיפור חטיפת הילדים התימנים וסיפורה של סבתי שלא היתה תימניה אלא עירקית זעזע אותי. לא אמרתי לה דבר כדי לא לערער אותה עוד יותר. אני בטוחה שהילדה נחטפה. אין לי ספק בכך בכלל.

    אהבתי

    • הסיפור דומה לאחותי שהורי הגיעו 1951 לישראל מעיראק , אחותי ששמה היה גולדה ילדה שיכולה להיות בגוונים די בהירים, היתה חולה אמא שלי לקחה אותה לבית חולים בצריפין, כעבור יומיים או שלושה מגיעה אחות או עובדת סוציאלית ומודיעה לאמא שלי שהבת שלה מתה, שוב אותו סיפור ללא הלויה או קבר, או לראות אותה
      הצער של אמא שלי שתודה לאל היא חיה, והחיפוש האינסטינקט שלי כל החיים סלבדור כל אחת שיכולה להיות דומה למשפחה שלנו, ומתאימה בגיל
      אם יש לכם איזשהו קצה חוט או עמותה שמקשרת אני אודה לכם אם תצרפו אותי או תודיעו לי
      אני רוצה להעיר שכדי להדגיש שלא רק ילדי תימן נחטפו אלא גם ילדים ממוצא אחר כמו במקרה שלי עיראק
      האימיל שלי
      Galitshalev@aol.com
      אני גרה בניו יורק אך מבקרת לעתים תכופות בישראל
      טלפון שלי בניו יורק 19178874181

      אהבתי

  10. אבא שלי חייל ואמא שלי בת 18 בשנת 1953 לערך היה חום לאחי שלום בן התשעה חודשים.
    אנחנו מצפת. אמא אומרת שהאחות ביקשה שיקחו אותו לביהח רמב"ם שם אמרו להם להשאיר בבית החולים.
    אחי היה תכול עיניים ושטני
    אבא הגיע עם דודי למחרת ואמרו להם שהוא מת
    תמיד היו ספקות להורי בספור הזה כי אין תעודת פטירה או קבר.
    מאיפה מתחילים? היכן מחפשים פרטים…?

    אהבתי

  11. בשנת 1976 אמא שלי ילדה תינוק בריא וגדול במשך חצי שנה היה לידה,חי,בריא ,כשהאחיות הביאו את התינוקות ליולדות לאימי לא מסרו את התינוק היא שאלה איפה הבן שלי,,האחות אמרה לה :תשאלי במשרד,במשרד אמרו לה:"הוא מת" ,הוריי וסבתי שאלו ,למה? איפה הוא? האחות/פקידה במשרד אמרה להם "תסתלקו מפה אתם מפריעים,תשאלו עוד שבועיים באבו כביר מה הסיבה",הוריי בדקו :באבו כביר-נאמר שלא הגיע תינוק ,גם אחרי כמה חודשים נמסר שלא הגיעה תינוק לנתיחה ,בחב' קדישא -נאמר שקוברים בקבר אחים אך לא נתנו לראות את התינוק וישנם 2 תעודות פטירה לאותו תינוק עם רישום של 2 בתי חולים שונים עם נתונים סוטרים, בגיליון מעקב רפואי של התינוק לאחר הלידה ישנם המון סטירות ואף נראה שרק אחות אחת ורופא אחד רשומים על כל הגליונות של אימי ואחי, עד היום אימי זוכרת את הגומה שהיתה לו בסנטר,ואיך שהיה דומה לאבי ,באותו חודש היה מקרה דומה שפורסם בחדשות,בבי"ח אחר בת"א . איפה אחי??? איך ומאיפה מתחילים לחפש???

    אהבתי

  12. בשנת 1948 עלו ארצה ממרוקו ע"ג האניה "נגבה" סבי וסבתי, שתי בנותיהם, אבי, שלמה בניאיש, שהיה בן 4 ואחיו, דוד, שהיה בן שנתיים. המשפחה שוכנה תחילה במעברת ברנדייס שבחדרה, בהמשך הועברה למושב ווילהלמה-רינתיה שבין פתח תקווה ליהוד ולאחר מספר שנים לאשקלון.
    ימים ספורים לאחר ההגעה ארצה חלה דוד, כנראה שעקב המזון שניתן באניה, והופנה ע"י אחות הכפר לביה"ח "זמנהוף דאז שם אושפז וסבי נשלח בחזרה לביתו עד למחרת. כשחזר למחרת התבשר כי התינוק נפטר והונחה לחזור לביתו מבלי לקבל תעודת פטירה או לראות את הגופה.
    מדובר באנשים תמימים שבאותה העת לא דברו את השפה, האמינו לאשר נאמר להם וחיו בידיעה ואמונה זו עד מותם.
    בשנת 1964, שנה בה דוד אמור היה להיות בן 18 קבלה המשפחה צו גיוס ע"ש וכן הודעה לבוחר לקראת הבחירות שהתקיימו באותה העת. בשלב זה החלו הספקות והחששות. בדיקה למול משרד הפנים העלתה כי תעודת הזהות עדיין קיימת אך הכתובת אינה ידועה.
    בשנת 1996 פנה אבי למרכז וועדת חקירת ילדי תימן בפרטי השתלשלות האירועים והתשובה שהתקבלה מטעמם מסכמת בעצם את פרטי האירוע אך הפרטים המוצגים מטעמם שגויים בחלקם ומעלים תהיות נוספות:
    1.הועדה איתרה רישום בפנקס פטירות מתאריך 28/9/1949 ע"ש דוד בנאיש בהיותו בן שנה. בפועל נפטר לכאורה ימים ספורים לאחר עליית המשפחה ארצה בשנת 1948 בהיותו בן שנתיים.
    2. הועדה העבירה פרטי בית העלמין בו לכאורה קבור. פניה לסמנכ"ל חברת קדישא מעלה כי הנקבר הובא מביה"ח הדסה בירושלים ולא מביה"ח זמנהוף בת"א.
    הוועדה בעצם חלטה את האירוע כפטירה מתחלואת מעיים וחרף חוסר הדיוק בנתונים שהוצגו לעיל.

    אהבתי

  13. אני לא משפטן ולא בקי אבל רציתי להעלות רעיון. הממסד וביבי בראשו לא יגלה כלום ללא מנופי לחץ. מי שחושב אחרת תמים. גם אם הוא חבר\ת כנסת. גם אם יגלו, זה יהיה חומר שלא תהיה בו תועלת כי מלכתחילה, הועדות היו כסת"ח שלא היה בו כלום וגם לא הייתה להם אפשרות מעשית לגלות מה שהערב רב של גנבי התינוקות לא רצה שיתגלה. ישנה אפשרות שאזרחים אמריקאים ממוצא יהודי תימני יתבעו את מדינת ישראל בבית משפט אמריקאי על פשעים כנגד האנושות. יתכן שאפשר לצרף לתביעה משפחות נוספות. תביעה של מליארדים. הכסף יחולט מהסיוע האמריקאי לישראל.

    אהבתי

    • שמי גלית שילו שליו שלוס
      משום מה האי מאיל ששלחתם לי בפעם השניה זה מגיע אלי בשפה שונה שאינה מתנת לקריאה , אני לא מבינה גדולה במחשבים ואני צמאה לקור את ההודעות שלכם אם תוכלו לעזור במשלוח לי חזרה בשפה אחרת או מה עלי לעשות אודה לכם מאוד

      Sent from my iPhone

      >

      אהבתי

  14. אימי שושנה עוזרי. בת סעדה וסלם בן סלם בעזה, מחפשת את אחותה שמחה שנעלמה ממחנה עג'ור בשנת 1951 לאחר שהועברה לבית חולים בירושלים. אימי הייתה במחנה בהריון בחודש שמיני כאשר הגיע אליה אחראי המחנה ושאל אותה אם היא אחות של סעדה בעזה. וביקש ממנה לבוא לבית חולים לקחת את אחותה. מכוון שהייתה בחודש השמיני היה לה קשה להתנייד ואמרה לו שהיא תודיע להוריה שכבר עברו להתגורר באשקלון. כאשר נסע סבי לקחת את ביתו שמחה מבית החולים נאמר לא שמתה והוא חזר ביידיים ריקות.

    אהבתי

  15. זו היתה השיטה של שונאי דת וישראל.גם לנו נלקחה אחות מבית החולים הדסה בת"א בשנת 50 בשם יעל ומשקלה היה 4.800 יפת מראה.והאחראי לכך מבן המערכת המשומנת ד"ר הרץ .את צוואת אבי ז"ל אני הקיים .תיבת פנדורה תיפתח עד הסוף,אחרת זה יכול להגיע לכאוס רציני בעם

    אהבתי

  16. אני ממליצה בכול לב להגיש בגץ נגד המדינה שתשיב על השאלה: מדוע משטרת ישראל איננה חוקרת את הנושא של חטיפת ילדי תימן והבלקן. רק למשטרה יש את המיכשור, כוח האדם (שהמדינה תוסיף תקנים למשטרה לנושא זה), ואת היכולת להוציא צווים מבתי משפט. לא יתכן שאנשים בודדים יחפשו את ילדיהם האבודים באמצעות מידע מהפירסומים מהארכיון. המשטרה בלבד ורק היא יכולה להגיע לחקר האמת. אני מציעה שכול העמותות יתאגדו ויגישו בגץ מיידית!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s